נו השגרה הזו של קליניקה עצמאית. אתם יודעים. ריצות, סידורים, ניהול משברים, מיליון משימות שלא נגמרות. הצורך לפרנס את המשפחה, הרצון לעזור לכמה שיותר אנשים. אבל מתי בפעם אחרונה עצרת לנשום רגע, להתבונן אל מעבר לאופק?
לשאול את עצמך - לאן הולכים?
"התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?" שאלה אליס ״זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע." אמר החתול ״לא אכפת לי כל כך לאן." אמרה אליס ״אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי." אמר החתול (לואיס קרול / "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות")
בואו נדבר על חזון.
למה בכלל צריך את החזון הזה? קודם כל לא צריך. כדאי. אפילו כדאי מאוד.
עצם הכתיבה של החזון היא תהליך של חקירה פנימית שמאפשר לנו לעצור ולבדוק מה אנחנו באמת רוצים, מה מתאים לנו ומה אנחנו עושים כי "צריך" או ככה אמרו לנו. השאלה לאן אני באמת רוצה להגיע יכולה להוליד תשובות מפתיעות ומרגשות מאוד, אם רק נותנים לה מקום.
לאחר שסיימנו את התהליך החזון החדש שלנו הוא כמו מצפן. הוא מאפשר לנו לא לבזבז זמן ואנרגיה במקומות שלא מתאימים לנו, הוא מזכיר לנו איפה להשקיע את המשאבים שלנו. וככזה הוא גם משפר משמעותית את הסיכויים שלנו להגיע לשם. תחשבו על ההבדל בין לנסוע ככה סתם בכביש, לאן שהוא לוקח, לבין לנסוע לכתובת מוגדרת וברורה שכותבים בווייז.
חזון הוא גם גורם מגביר מוטיבציה - הוא מאפשר לנו לחבר העשייה היומיומית שלנו בקליניקה לתשוקות ולחלומות שלנו ולפעול מתוך מקום שמזין אותנו.
טוב, בסדר, השתכנעתי אבל איך עושים את זה? יש הרבה דרכים לשבת ולהגדיר חזון. הנה כמה עקרונות שיעזרו לך למצוא את הדרך שתהיה נוחה בשבילך:
1. לעצור אנחנו ממליצות לפנות מקום וזמן לכתיבת החזון. אפשר לצאת מהקליניקה, למצוא מרחב מעורר השראה, או פשוט לכבות מסיחים (טלפונים וכו'). אפשר לעשות מדיטציה טובה, סתם לשבת בשקט, או דווקא להשמיע מוזיקה שמכניסה לווייב הנכון. מה שזה לא יהיה - העיקר לפנות מרחב של מקום וזמן לתהליך הזה.
2. לשאול כן, פשוט לבדוק מה בא לך? בעולם אידאלי, נטול מגבלות איפה היית רוצה שהקליניקה שלי תהיה? במי היית רוצה לטפל? לא בעוד כמה חודשים או שנה, אלא בעתיד הממש רחוק, נגיד בעוד 5 או 10 שנים. אולי אפילו יותר. אפשר לבדוק מה טווח הזמן שמתאים לך לחשוב עליו. חשוב מאוד לשים בצד את השאלה האם זה אפשרי או לא. ופשוט לשאול מה היית רוצה. אפשר ממש לדמיין איך יראה יום אידיאלי כזה בקליניקה. לרדת לפרטים מדויקים ולבדוק איך זה מרגיש ונראה ונשמע.
3. לתעד אחרי שיש בהירות מסוימת, חשוב לא להשאיר את החזון רק בראש. אפשר לפתוח קובץ במחשב ולכתוב את החזון שם. היצירתיים שבינינו יכולים להכין לוח חזון (אוסף של דימויים ויזואליים שמייצגים את החזון שלך). אפשר לצייר אותו. כך או כך, חשוב לתעד אותו בדרך כלשהי שתאפשר לך לחזור, להתבונן ולהיעזר בו בהמשך.
4. להיזכר את התיעוד הזה כדאי לשמור במקום נגיש ולהציץ בו אחת לכמה זמן, כך שיוכל להיות עבורך סוג של מצפן בעשיה היומיומית שלך. אפשר גם לשתף את הסביבה שלך בחזון כי עצם הביטוי שלו בקול רם והוצאתו לאוויר העולם גורמת לו להפוך למוחשי ונגיש יותר. ...ומה עכשיו? עכשיו, ממש עכשיו - מזמינות אותך לפתוח את היומן שלך, למצוא בו משבצת זמן פנויה ולהזמין את עצמך לדייט עם החזון שלך. בהצלחה! ג'וי ופולינה