זה מביך. זה לא נעים. לא מכובד. זה מתנגש עם האתיקה המקצועית. ובכלל, זה לא אמין. חצי מהפידבקים האלה מפוברקים. מי שרוצה כבר מפנה לבד. ככה זה עובד בפה לאוזן. וזה נכון. חלקית. ברור שבניגוד לשירותים ומוצרים אחרים, בקשת המלצות במקצועות טיפול היא מורכבת יותר.
אבל קודם כל, בואו נבחין בין המלצה ריקה מתוכן, כמו "יונית היא מטפלת נהדרת והיא עזרה לי מאוד", שאולי מחממת את הלב אבל אין בה תועלת ממשית למטופלים פוטנציאליים, לבין סיפור של תהליך טיפולי. כשמטופל מספר, במילים שלו, על מה שהוא עבר בטיפול ועל מה שקרה לו בעקבותיו - יש לזה ערך אחר לגמרי. לכן, בואו נחליף את המונח "המלצה" במונח "סיפור תהליך". ולמה בעצם הסיפורים האלה חשובים כל כך? כבר כתבנו לא מעט על כך שמערכת היחסים עם המטופלים מתחילה הרבה לפני שהם מגיעים לקליניקה ואפילו לפני שיחת ההתעניינות הראשונה. מערכת היחסים הזו מתחילה כבר בשלב השיווק ויותר מזה -
לעתים קרובות כבר שם מתחיל תהליך הטיפול.
מה? הטיפול מתחיל בשיווק?
בדיוק.
במסרים, באג'נדה, בתוכן השימושי, בסיפורים - כבר שם יש הזדמנות למטופלות ולמטופלים להתחיל בתהליך הריפוי, לשנות נקודת מבט, להבין מה קורה להם, להרגיש תקווה, השראה, מוטיבציה.
לסיפורים מתהליכי טיפול יש ערך עצום עבור מטופלים, ערך תרפויטי ממש. ובדיוק בגלל זה, העמודים הנצפים ביותר באתרים של מטפלות ומטפלים הם עמודי הסיפורים / פידבקים / המלצות. אלה עוגנים משמעותיים עבור מי שמתמודדת עם קושי או משבר, מי שסובל מבעיה או מחלה, או מי שמחפשים לעשות שינוי. הסיפורים האלה מעניקים אפשרות למטופלות ולמטופלים פוטנציאליים להזדהות, להרגיש שהם לא לבד, למצוא תקווה, לראות שיש אפשרות לשיפור.
יש בזה כל כך הרבה יותר מ-רק שיווק.
דוגמא משלנו:
אם היינו מצטטות מטפלת שסיימה את התכנית שלנו וכתבה "ג'וי ופולינה מדהימות והן ממש עזרו לי"- מן הסתם לפידבק הזה לא היתה שום משמעות, לא מבחינה שיווקית ולא מבחינה רגשית.
אבל כשאנחנו מצטטות את שיר זוסמן, דיאטנית קלינית וספורט, שמספרת על התהליך והחוויה שהיא עברה - מה זה עושה לך? "פתאום יש לי קול ואני מצליחה לדבר בשפה השיווקית שנכונה לי.
אני מבינה הרבה יותר טוב מי אני כמטפלת ובעיקר עם מי אני רוצה לעבוד.
וכל זה מתחבר למסרים השיווקיים שאני מעבירה הלאה, ואיתם מגיעים גם הלקוחות הנכונים עבורי.
התוכנית עוסקת בהרבה מעבר לשיווק. היא עזרה לי לעבור מפאסיביות לאקטיביות, ונתנה לי את הדחיפה לעשות סוף סוף את הדברים שרק רצו לי בראש. מרגישה שקיבלתי ביטחון במה שאני עושה, ושאני יותר ממוקדת ומפוקסת"
נכון שזה מרגיש אחרת לגמרי?
אז איך לעשות את זה נכון? מה לבקש?
קודם כל לא לקרוא לזה המלצה, אלא שיתוף בתהליך, סיפור או משוב. לבקש מהמטופל.ת לספר, במילים אותנטיות, על התהליך.
לשלב שאלות מנחות ברורות שיקלו על המטופל.ת (כמו: מה הדבר המשמעותי ביותר שקיבלת?)
לוודא בצורה ברורה האם יש אישור לפרסם את הסיפור? (ללא פרטים מזהים, כמובן, אם צריך) ולהסביר איפה, איך ומתי הוא אמור להתפרסם.
אפשר להפוך את הבקשות האלה לפעולה קבועה, במסגרת משוב סיכום מסודר (מתאים במקרה של סדנה / קורס / הרצאה) או אחת לתקופה, בהתאם לצורך שלך (סביב הקמת או רענון אתר, למשל)
אנחנו מעדיפות בקשות מסודרות מהסוג הזה על פני צילומי מסך של המלצות ופידבקים ספונטניים שנשלחו כחלק מהתכתבות אישית, גם אם קיבלת אישור לפרסם אותם.
אבל זה ממש בעייתי מבחינה אתית
נכון. במקצועות טיפול מסוימים אי אפשר לבקש מהמטופלים לספר את הסיפור שלהם ויש הבדל מהותי בהקשר הזה בין טיפול פיזיותרפיה לטיפול פסיכולוגי.
כמובן שאתיקה מקצועית קודמת להכל.
לכן, אם בדיסציפלינה הטיפולית שלך או בתפיסת העולם האישית שלך, בקשה מהסוג הזה עלולה להיות בעייתית ברמה האתית - זה לא מתאים ואפשר למצוא דרך אחרת (כמו למשל, לספר סיפורי תהליך שאינם מבוססים על סיפור מקרה ספציפי, אבל יכולים להמחיש את מה שקורה בקליניקה).
ואם זה לא מתאים בכלל לי או למקצוע שלי, אז אין לי סיכוי למלא את היומן?
ממש לא.
יש המון דרכים לשווק את הקליניקה מבלי לפגוע באתיקה המקצועית או האישית ובלי לצאת מאזור הנוחות שלך. גם במקצועות הטיפול הרגשי וגם במצבים בהם ממש לא מתאים לבקש פידבקים או המלצות - יש המון מה לעשות לקידום הקליניקה.
ובדיוק את זה את אנחנו מלמדות בתכנית הליווי שלנו, שיוצאת לדרך ממש בעוד כמה ימים ועדיין לא מאוחר להצטרף אליה.