"תגידי, את חיה בלה-לה-לנד?
אין מצב שיהיו לך מטופלים בבוקר באמצע השבוע. כולם עובדים.
אם לא תעבדי בערבים ובימי שישי אין לך סיכוי"
כל מטפל.ת (ולמעשה, כל בעל.ת עסק) יגיעו די מוקדם לשלב ההחלטה על שעות הפעילות של העסק.
האם לאפשר זמינות כל השבוע?
לעבוד בבוקר וגם בערב?
ומה עם ימי שישי?
מצד אחד, לכאורה, המטופלים פנויים יותר בערבים ובימי שישי.
מצד שני -יש בני זוג, ילדים ומשפחה ועיסוקים נוספים.
איך למצוא את האיזון בין צרכי המטופלים ללו"ז שנוח לך?
למי יש בכלל את הפריבילגיה הזו?
לפעמים נדמה לנו שזאת גזרת גורל. שמי שרוצה באמת להרוויח ולהתפרנס מהקליניקה חייבת לעבוד מסביב לשעון, יום ולילה, 6 ימים בשבוע ולהיות זמינה בכל רגע שהמטופלים רוצים. כמו בכל דילמה בניהול הקליניקה - גם כאן אנחנו לא מאמינות שיש תשובה אחת נכונה, ובטח שלא מאמינות שזו גזרת גורל. כמו בכל החלטה אחרת, גם זו שאלה של בחירה וסדר עדיפויות אישי.
אבל הדבר החשוב ביותר שבו אנחנו מאמינות, הוא שבסופו של דבר - המטופלים הנכונים שלך יתאימו את עצמם ללוח הזמנים שנוח לך. יותר מזה - המטופלים שנכונים לך הם אלה שפנויים בדיוק בזמן שבו נוח לך לעבוד (או מוכנים לעשות מאמץ ולפנות את הזמן הזה).
זה חלק מתפיסת עולם רחבה יותר שלפיה, כל דבר שנעשה מתוך אילוץ, בלי חשק, בלי התכווננות מלאה - לא באמת יצליח, או לא יחזיק מעמד לאורך זמן. כך שאם נעבוד בשעות שאינן נוחות ואינן מתאימות לנו, מתוך תחושה שהשעות האלה הן 'על חשבון' משהו אחר שאנחנו מפספסות (זמן עם הילדים, עם בני הזוג, עם התחביבים, או פשוט זמן מנוחה חיוני) - פשוט נהיה פחות טובות, פחות מסורות ופחות מקצועיות בשעות הללו. ואז המסקנה האופרטיבית היא לבחור לעבוד בשעות שבהן יש לך יכולת להיות במיטבך, במסירות מלאה לעבודה הטיפולית.
נו, מה? אתן צוחקות עליי? זה אפשרי אולי בעולם אידיאלי. בעולם האמיתי צריך להתפרנס. להתפשר. להתאים את עצמנו למטופלים.
אז זהו. שלא.
זה הכי אמיתי ומחובר למציאות.
כי במציאות - ממילא אין לך (או לאף אחד אחר) אפשרות להתאים לכלללללל האנשים בעולם.
הרי תמיד יהיו אנשים שהטיפול, הקליניקה או אנחנו - פחות נתאים להם, מכל מני סיבות. לוח זמנים הוא פשוט עוד אחת מהסיבות האלה.
הרי אף מטפל לא ישקול להעביר את הקליניקה שלו מחיפה לאילת, רק כי יש שם מטופל שזקוק לטיפול, אלא פשוט יפנה אותו למטפלים אחרים באזור. ואם זה ברור שהמטופלים שנכונים לך הם אלה שגרים באזור הקליניקה שלך או מוכנים לנסוע לשם, אז באופן דומה - המטופלים שנכונים לך הם אלה שפנויים בשעות שבהן מתאים לך לטפל, או מוכנים להתאים את עצמם לשעות הללו.
אימוץ נקודת המבט הזו פתאום מגלה שיש לא מעט אנשים שפנויים דווקא בבוקר באמצע השבוע.
אבל רגע, מה עם הגמישות? אתן ממליצות אף פעם לא ללכת לקראת המטופלים?
ממש לא. יחד עם כל מה שאמרנו, אנחנו מאמינות שחשוב להקשיב ללקוחות ולצרכים שלהם. וגם בקליניקה שלך - חשוב לבדוק ולמצוא את האיזון בין מה שנוח לך לבין צרכי המטופלים.
האיזון הזה נמצא בנקודה שבה אין תחושה שהדברים באים אחד על חשבון השני.
בסופו של דבר, גמישות היא דבר מבורך כל עוד היא מגיעה במרחב שמכבד את הגבולות האישיים שלך.